שקטה, מרכזית וטובלת בירוק – הכירו את קטמון הישנה

שכונת קטמון הירושלמית החלה כשכונה ערבית קטנה, התפתחה לאחת מהשכונות המבוקשות ביותר בירושלים והפכה לפנינת נדל"ן יוקרתית השוכנת במיקום ייחודי. בואו לגלות את ההיסטוריה של השכונה הישנה ואילו גלגולים עברה מאז ועד היום.

קטמון – לפני קום המדינה

בשנת 1900 לערך, שכונת קטמון, החלה את דרכה כשכונה ערבית. אדמות השכונה היו בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ובשלהי המאה ה-19, נאלצה למכור אדמות אלו בעקבות משבר כלכלי שאליו נקלעה.

שמה של השכונה ניתן לה מן המילה הערבית " קאטמה " (לשבור) – על שם המחצבות בסביבתה שבהן שברו וחצבו אבנים.

עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, השכונה תפסה תאוצה והחלה להתפתח. החלקות בה היו גדולות ואפשרו בנייה של בתים גדולים ומפוארים מאוד שנבנו בסגנון אקלקטי – שילוב של אדריכלות מקומית ערבית-מוסלמית עם ארכיטקטורה מערבית הכוללים מרפסות, מדרגות כניסה מפוארות, קשתות תוך שימת לב מוקפדת לפרטים קטנים.

הבתים שנבנו בה השתייכו ברובם למשפחות ערביות-נוצריות מהחברה הגבוהה. עוד התמקמו בה פקידי הצבא הבריטי, בניין הקונסוליה האיטלקית ונציגויות דיפלומטיות זרות נוספות.

בשכונה היו מספר בתי מלון, בסיס צבאי ומועדון ספורט לצד מועדון ימק"א המפורסם שתושבים רבים היו חברים בו. ילדי השכונה זכו ללימודים פרטיים עשירים, ביניהם למידת שפות רבות וזרות, כגון: גרמנית, אנגלית ואיטלקית. קוד הלבוש הנהוג בתקופה זו היה ברובו חליפות מחויטות עבור הגברים שכללו עניבת עניבה לצווארם ושמלות מעוצבות ומוקפדות לנשים, כאשר תמהיל התושבים שבה הקנה לה אופי קוסמופוליטי.

קטמון – לאחר הקמת המדינה

עם קום המדינה, התיישבו בשכונת קטמון יהודים רבים; חלקם מהרובע היהודי בעיר העתיקה, חלקם עולים וחלקם פקידים ממשלתיים.

מצוקת הדיור בשכונה יצרה מציאות חדשה בה נאלצו לחלק את שטחם העצום של הבתים המקוריים למספר יחידות מגורים, אטימת מרפסות ועוד, מה שפגע בחזות המבנים היפהפיים והייחודיים באזור .

בחלוף השנים, החל משנות ה-70 לערך, משפחות אמידות החלו לגלות עניין בנכסיה היפים של השכונה. חלקם אף שחזרו את הדירות שחולקו למבנה המקורי משנת 1948, וכך חודשו הבתים המפוארים של קטמון פעם נוספת.

קטמון הישנה – רחובותיה, מוסדותיה ותרבות הבילוי בה

קטמון היא שכונה מרכזית אשר מצידה האחד נמצאות המושבות הגרמנית והיוונית ומצידה השני טלביה – קוממיות וקריית שמואל. רחובותיה המרכזיים הם רחוב רחל אמנו ורחוב הפלמ"ח אשר חוברים בניהם באמצעות רחוב כובשי קטמון.

הירושלמים נוהגים לכנותה "קטמון הישנה", זאת כדי לייחד אותה משכונת "הקטמונים". שמה המקורי, העברי, של הוא גונן, (שניתן לה עקב התגוננות מפני הירדנים דאז), אך שם זה לא השתרש בפי התושבים.

שמות רחובותיה הם מימיי מלחמת השחרור – "הפורצים", "מחלקי המים", "יורדי הסירה", "הפלמ"ח", "כ"ט בנובמבר", "כובשי קטמון", "החי"ש", "הגדוד העברי", "הל"ה" ועוד.

בשכונה ניתן למצוא בתי כנסת רבים ומוסדות חינוך רבים: בית כנסת רמב"ן, השטיבלך, בית ספר הדתי חורב, בית ספר ממלכתי ע"ש הנרייטה סאלד, בית ספר ממ"ד יהודה הלוי, תיכון הרטמן, תיכון בית-חינוך ועוד.

בשכונה ניתן למצוא גם מרכזי תרבות ואמנות, מרכזי ספורט ופארקים ירוקים כגון: המוזיאון לאומנות האסלאם, מועדון הספורט והטניס הירושלמי, פארק סן סימון, גן בית אלישבע ועוד.

אדריכלות וסגנון הבנייה של קטמון הישנה

עד שנת 1924 היו בשכונה כעשרה בתים בלבד.

עד שנת 1934 נבנו בה מבנים בעלי קומה אחת ומאז החלה בנייה של מבנים משותפים בעלי ארבע קומות, זאת כדי לאפשר פתיחת עסקים, השכרה ומקסום הבנייה בשטח הקיים.

יש לציין כי כל הבנייה אופיינה בסגנון בינלאומי כאשר במבנים ניתן לראות סגנון ארכיטקטוני של מרפסות קמורות לצד קווים ישרים, בניית חדרי מדרגות עם חלונות מאורכים, שטחי גינה רחבת ידיים למבני הקומה האחת בחזית הבית וסביבו, ומרביתם נבנו בסגנון הבאוהאוס (סגנון עיצוב אדריכלי, שנחשב פונקציונלי ומינימליסטי, המרבה לעשות שימוש בקווים ישרים בבנייה).

עם חידושה של השכונה, נעשו מאמצים רבים לשמר את הסגנון הקודם של שנות ה-30 עם שילוב נגיעות מודרניות וחדשניות.

שכונת יוקרה

עם הזמן, ערך נכסי הנדל"ן בשכונת קטמון עלה בהדרגה בדיוק כפי שקרה גם לשכונות נוספות בעיר, כגון: טלביה, המושבה הגרמנית, בקעה, המושבה היוונית ועוד.

ראו, למשל, מספר רכישות שנעשו בשכונה בתקופה האחרונה:
ברחוב הגדוד העברי – דירת 4 חדרים בשטח של 76 מ״ר נמכרה ב – 3,225,000 ₪.
ברחוב רחל אמנו – דירת 3 חדרים בשטח של 50 מ״ר נמכרה ב- 2,080,000 ₪.
ברחוב בוסתנאי – דירת 4 בשטח של 90 מ״ר נמכרה ב – 3,350,000 ₪.

 
גבריאל יושיע – יועץ נדל״ן,
בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B).
בעל ותק וניסיון של למעלה מ-10 שנים בשוק הנדל״ן בירושלים.
054-5578053